אין כמו תחקיר של אנשים אמיתיים, שחווים מציאות אמיתית- ויכולים לתת אינפוט על דברים שאנחנו מניחים להם הנחות יסוד שהן לא תמיד מבוססות.
בתוכנית בכירים ב–אוניברסיטת הסינגולרטי יצא לי להכיר בעלי תפקיד שונים מארצות בכל העולם (34 מדינות ליתר דיוק) בין היתר היו שם המנכ”לים של וואלמארט ברזיל, צ’ילה וארגנטינה- בעלים של חברת מדיה גדולה באוסטרליה, ושותף בכיר בחברת אסטרטגיה באנגליה. לקחתי את ההזדמנות בשתי ידיים וניצלתי אותה לטובת תחקיר ישיר על כניסת אמזון למדינות אלו- ומה היה כוח ההשפעה של המהלך בפועל.
מטרת הרשומה הנוכחית, לשתף אתכם בדברים- ולהזכיר שלא מדובר באנשים מהשורה, אלא בדמויות אשר מהווות תפקידים בכירים בכלכלה של כל מדינה והדיעה שלהם, כמו גם הניתוח על כניסת אמזון לכל טריטוריה עליה נדבר צריך להשפיע עליכם בקלקולציית המידע.
כדאי תמיד להיות עם עין אחת פקוחה על הדטה והמספרים, ולא להיות כלואים רק ברעש הצלצולים ובPR. כולם מאוד מפחדים מכניסת אמזון לישראל (יש לי הרבה דיעות על זה כמו שחלקכם יודעים). אבל בפועל, כמו שאמרתי אנשים מברזיל, אנגליה ומאוסטרליה שאמזון נכנסה אליהם בפועל, עם מחסנים לוגיסטים מספרים שהרעש במדינה לא כזה גדול כמו שחושבים.
אחד המנכ”לים של וואלמארט צייד אותי למשל במספרים ונתונים מעניינים- חלקם גם הכרתי והלכתי לעשות לו דאבל צק. אז כך- דווקא מכל הקמעונאים באון ליין בתחום של מזון אמזון ממש נמצאת באזור של ארגז חול, ווואלמארט כמו גם קרוגר מצליחות להגיע לשליש מהמכירות של המזון באון ליין, בעוד שאמזון מגרדת בקושי חמישה אחוז (יש אומרים גם פחות).
הקמעונאים הללו חזקים במדינות שלהם, עם פריסת נדל”ן רובסטית – וכדאי לקבל פרופורציה, וול פוד מרקט פרוסה על 458 חנויות, וואלמארט- 4800 רק בארה”ב (11.800 בכל העולם). זה לא שלא צריך לחשוש מתחרות, וחייבים להיות עירניים אבל לקמעונאים המסורתיים ישנם יתרונות מובהקים של : כוח, הבנת הצרכן, פריסה נדל”נית – ולא כל מותג משבש באמת מצליח למחוק תעשיה ולבנות חדשה במקומה- הכל הכל הכל קשור בהערכות נכונה.
בברזיל, אמזון נכנסה השנה עם מחסן לוגיסטי אחד, אנשים בכירים מהתעשייה בברזיל מעידים שרחוק היום שההשפעות לכך תהינה דרמטיות, המותגים והעסקים המקומיים מאוד מאוד חזקים- וישנו נושא המיסוי אשר משפיע בצורה דרמטית על הבחירות של הצרכנים- בברזיל נדרש להוסיף מס לכל מה שמגיע מחוץ למדינה, החידוד היחיד שנאמר לי בצורה ברורה בסוגייה זו- הינו העובדה שאמזון אינה צפויה, וזה לבד מפחיד ומרתיע שחקנים מקומיים כי הם מבינים שהיא מסוגלת להשקיע בכל הכוח גם כשזה לא ממש הגיוני וכלכלי.
באוסטרליה, אמזון נכנסה השנה עם מחסן לוגיסטי אחד- ובתכנון לבניית מחסן נוסף עד סוף השנה (על פי דיווחים שונים). אבל באוסטרליה העסקים המקומיים מאוד חזקים, ישנם מותגים מקבילים שנוצרו לאורך השנים אשר מתחקים אחר חברות אמריקאיות (כמו קימרט שזו מקבילה לוואלמארט)- ויודעים לתת פייט ברמת נאמנות הצרכנים.
באנגליה, המצב מעט שונה- זו מדינת האיקומרס, בין המובילות ביותר בעולם עם אחוז חדירה של- 8 אחוז לתחום של מזון ומשקאות. אבל זו גם מדינה שבה ישנם שחקנים מקומיים חזקים שמחשלים את התשתית העסקית המקומית, אוקדו למשל מובילה בתחום של סופרים דיגיטליים ומהווה איום על שחקניות כמו אמזון.
למי שרוצה ללמוד יותר על הלימודים בסינגולרטי, והדרך שבה נכון לתכנן את העתיד- מוזמן לפנות אלי וליזום דיון אוף לייני- או הרצאת איכות ועומק בנושא על מנת להבין טוב את הדברים שישפיעו על הכלכלה באופן רחב ורובסטי..