בהמשך לפוסט הראשון אותו פרסמתי- מה שקורה כשאמזון נכנסת למדינות חדשות, אני רוצה הפעם להתמקד בשלושה מקומות נוספים בעולם- ולהראות את הצדדים היותר קשים לכניסה של אמזון למקומות חדשים, וכיצד צריכה לעשות לעצמה התאמות על מנת שתצליח לכבוש טריטוריה שונה וחדשה. לדעתי, כשאנחנו מבינים את ההיסטוריה בכניסה למדינות חדשות, אנחנו יכולים להקיש מכך על כניסה אפשרית של-Amazon לישראל ולדעת להתכונן נכון.
סין. אמזון נאבקת למצוא את מקומה בסין, היא השיקה את תוכנית ה-Prime באוקטובר בשנת- 2017 אבל היא לא ממש הצליחה להתרומם עם הרעיון, זאת לעומת מדינות כמו סינגפור שמרגע השקת המנוי, ההתלהבות היתה כה גדולה שהאתר קרס בשעות הראשונות (חשוב להגיד בנקודה זו שמקרה סינגפור מזכיר מאוד את ישראל, וההערכה שלי שאם אמזון אכן תכנס לישראל, היא תחווה חוויה מאוד דומה לכניסה לסינגפור עם הענות גדולה מאוד מטעם הצרכן הישראלי)- Link.
לענקית האיקומרס מסיאטל, לא הייתה הצלחה גדולה בשוק הסיני- היא הצליחה לכבוש רק-1.3 אחוז מהקמעונאות הדיגיטלית ב2016, וחשוב להבין שהשוק הסיני הוא אחד השווקים החזקים ביותר בעולם של חדירת האינטרנט ואיקומרס בפרט. על פי ההערכות המודל של המנוי ואפליקצית המובייל שלה לא מהווים טריגר לרישום בסין וזה נובע מכמה סיבות מרכזיות :
הערכים המוספים המובנים באמזון פריים לא משחקים בידול משמעותי בסין, הרעיון של משלוחים מהירים, וההנחות אינם תופסים בטריטוריה זו מכיוון שהקמעונאות המקומית יכולה בקלות לעקוף את ההצעה של אמזון ולהרוס את הגורם המבדל הספציפי הזה אשר תופס בשאר המקומות בעולם, שימו לב לעובדה שכשהקמעונאות המקומית חזקה, ויודעת להתאים את עצמה לצרכי הלקוחות זה מהווה כחגורת חיסון וביטוח מול כניסה של אמזון אשר יכולה להפיל את המסחר המקומי. ישנו גם האלמנט של פריים וידיאו שאינו חשוף בסין בשל הרגולציה המקומית, עובדה נוספת אשר מחלישה את הצעת הערך שלה.
דבר נוסף אשר מוריד את הערך של אמזון מול השוק הסיני- הינו אפליקצית המובייל שלה, שלמעשה נמצאת הרבה מאחור אל מול התחרות המקומית של אפליקציות בסין. מובייל מהווה כלי משמעותי ביותר, 66 אחוז מהרכישות הדיגיטליות נעשו דרך המובייל וזאת כבר ב-2016, מה שהביא למכירות אשר עומדות על-450 מיליארד דולר, וכמובן שנתון זה רק עולה שנה אחר שנה. האפליקציה של אמזון, לא ממש מצליחה להדביק את הפער בסין ואין לה את המתוחכמות של שחקניות מקומיות כמו-WeChat ואחרות.
שימו לב שגם פה ישנה הארה לגבי החשיבות של ההתחשלות במדינה, באמצעות שחקנים מקומיים חזקים דיגיטלית, צריך לחשב את המסלול בצורה זו ולאור הדיבורים על כניסה אפשרית של אמזון לארץ לבנות מגרש משחקים חזק מקומי שאינו נותן בצורה קלה לענקית האיקומרס להכנס ולהשתלט מקומית.
קיימות בסין שחקניות חזקות מאוד מבחינת האיקומרס, עליבאבא, JD.Com אשר מחזיקות למעלה מ-47 בשוק עובדה אשר משנה את היכולת של אמזון להכנס ולייצר פוזישנינג.
אחד הדברים שאמזון עשתה על מנת להתאים את עצמה לסביבה המורכבת הסינית, היה לפתוח חנות משלה באתר של עליבאבא- Tmall על מנת שתוכל להגביר מודעות בקרב הסינים למותג שלה ולפוט פרינט שהיא יוצרת שם-Link.
האיום הגדול ביותר על אמזון בעולם כולו יכול להגיע בסופו של דבר לקום עליה מצד שחקנית ענקית סינית- עליבאבא, אשר מזריקה 15 מיליארד דולר לצבא של משלוחים, Cainiao, ומתכוונת לקחת את השירותים הללו אל מחוץ לסין.
הודו, אמזון נאלצה לעשות התאמות גדולות למודל העסקי שלה בהודו- על מנת שתוכל לכבוש את שוק האיקומרס המקומי, היה ברור מהתחלה שהיא צריכה לבוא בגישה של נתינה ושיתוף פעולה על מנת שתוכל בכלל להכנס לדומיין זה ולתפוס בו פוזיציה. הודו ללא ספק מהווה מקום מעניין עבור שחקניות האון ליין, מדובר במיליארד פלוס אנשים שעוד לא התחילו לגעת בפוטנציאל שלהם בכל הקשור לשוק האיקומרס. ויש חדשות טובות, ורעות- החדשות הטובות הן שהקהל הצעיר הוא מאוד פופולארי בהודו, מדובר על יותר מ-65 אחוז מהתושבים אשר מהווים שכבת גיל מתחת-35, ההערכה היא שלשמונים אחוז מהם יש מכשירים סלולרים-Link.
החדשות הרעות הן ש-67 אחוז מהתושבים גרים במקומות שאינם מחוברים לתשתיות מתקדמות של אינטרנט, ורק- 35 אחוז מהם מחוברים לאון ליין-Link. זו מדינת כסף מזומן מבלי קרדיט קארד או חשבונות בנק, וקשה לקמעונאים להבין כיצד ניתן למכור לצרכנים און ליין. חשוב לקחת בחשבון שהקמעונאים המקומיים מוצאים את הרעיון קשה מאוד, חברה שהיא חברת מזומן מביאה הרבה מאוד אתגרים ומורכבות לרעיון.
על מנת להגיב לאתגרים הללו, אחרי שאמזון השיקה את האתר שלה בהודו ב-2013, היא בנתה תוכנית שיש בה “צבא” של עובדים אל מול ספקים קטנים אותם שכנעה ששווה להיות פרטנר איתה ושדרכה יוכלו להגדיל את המכירות ואת הפצת המוצרים. לתוכנית קראו- Chai Cart, ודרכה לימדו סוחרים מקומיים להבין את האיקומרס ולרצות לעבוד בו, אנשי המיזם המקומי נדדו ב-31 ערים והיו במעורבות עם יותר מ10,000 סלרים- זאת לטובת הסברה ואון בורדינג מהיר שלהם לאון ליין.
לטובת המאמץ של כניסה להודו, אמזון הייתה צריכה לעשות התאמות לתוכנית שלה של השילוח- FBA, התוכנית מאפשרת לסלרים לשלוח את המוצרים שלהם ל-Fulfillment Centers של החברה ולשלם על התהליך של האריזה ומשלוח של המוצרים לבית הלקוח. אמזון רצתה לעשות אימפלמנטציה של-FBA גם בהודו, ולטובת כך בנתה כמעט- 24 מרכזים לוגיסטים שיכולים לתמוך בתפזורת של הסלרים שנמצאים במקומות שונים.
היא יצרה שיתופי פעולה עם שחקני שילוח גדולים במדינה, כולל את הדואר המקומי של הודו, ו-Cargo Airline Blue Dart. בשנת-2017, ובנתה שירות משני אשר קוראים לו-Amazon Transportation Services Private Limited, זאת לטובת אוגמנטציה של יכולות השילוח- היא משתמשת באופניים ואופנועים בארץ על מנת להתמודד עם נושא הלאסט מייל באזורים אורבנים וגם פחות.
מהתאמה של החברה לחנויות פופ אפ אשר מאוד ידועות בהודו, עד למוצרים ולשילוח- אמזון הייתה צריכה להמציא מחדש את האקו סיסטם שלה על מנת לבנות את עצמה בשוק ההודי ולהצליח לעמוד בכל האתגרים שהיא ניצבת בפניהם.
אין ספק שהיא רואה בשוק זה אתגר גדול והיא לא היחידה, גם וואלמארט שמנסה להכנס רכשה לאחרונה שחקן חזק מקומי בשם- Flipkart– הערכות הן על פי חברות מחקר שונות כמו- מורגן סטנלי שעד-2020 השוק ההודי יעמוד על-137 מיליארד דולר במכירות און ליין וזו אולי סיבה מספיק טובה להתאמץ ולעבוד בזה.
יפן. לאמזון יש היסטוריה ארוכה עם יפן, היא התחילה בשירות הספרים שלה בשנת-2000, אבל על פי מקורות שונים עדיין מתקשה למרות הזמן הארוך להתקבע כמו שצריך במדינה הזו אשר מחזיקה נכסים מקומיים חזקים כמו-Rakuten, גוף המהווה Holding Company לעולם האון ליין ומשחק תפקיד משמעותי מאוד בשוק המקומי.
באפריל- 2017 חברת מחקר מקומית ביפן בשם-DI Marketing מצאה ש-70.2% מהקונים הדיגיטלים ביפן משתמשים בראקוטן, זאת בהשוואה לאמזון-66.7 אחוז. בנוסף, חברת מחקר אחרת מצאה ש-64 אחוז מצרכני האינטרנט אומרים כי הם משתמשים בראקטון מול-62 אחוז באמזון- משמע, תחרות צפופה בין השחקן הבינלאומי הגדול, לשחקן המקומי היציב והחזק.
אמזון, שבדרך כלל מצליחה להשריש את עצמה באמצעות שירות הפריים, אשר גורם בפועל להגדלת נתח ארנק, לא הצליחה לתפוס ביפן בצורה משמעותית. חברות מחקר בשם-NTTCom Research דיווחה שרק-16.6 אחוז מהמשתמשים באמזון ביפן מעידים כי הם גם צרכני פריים.
על מנת להתמודד בכך אמזון הכריזה שהיא תתחיל תוכנית אשר מגובה עם- 10,000 משלחים עצמאיים שיכולים לעזור לה למנף שירות של משלוח באותו יום. המהלך בא בתגובה לחדשות על כך ש-Yamato Transport, שירות של המשלוחים הגדול ביותר של אמזון ביפן מפסיק לתמוך בסרביס של משלוח באותו יום- אמזון רוצה להתגבר על שמועות שיכולות להוריד את הכוח שהיא מנסה ליצור, ומדווחת שעל פי ההערכה שלה היא תוכל להגיע לשילוח של-300 מיליון חבילות בשנה באמצעות השירותים השונים שלה.
זו שוב דוגמא טובה לPlay שונה שהחברה צריכה לייצר במדינה בה יש שחקנים חזקים, ומחדד את הדברים שחברות ישראליות צריכות לעשות על מנת להתמודד עם תרחישים אפשריים של כניסת אמזון לכאן. המציאות היא שככל השחקניות המקומיות תהינה מתקדמות יותר, חדשניות וחזקות מול הצרכנים- כך אמזון תצטרך להזיע ולבחון שיתופי פעולה אינטגרטיבים עם הפתרונות המקומיים.
למי שרוצה העמקה על העולם של אמזון מוזמן לפנות אלי וליזום דיון אוף לייני- או הרצאת איכות ועומק בנושא על מנת להבין טוב יותר את אחד הגופים שמשפיעים בשנים האחרונות הכי הרבה על הכלכלה באופן רחב ורובסטי.