אמזון הכריזה לפני כמה שבועות על אִינִיצְיָאטִיבָה חדשה של החברה, ענקית האיקומרס לוקחת צעד אחד נוסף בכל הקשור לעולם מוצרי הצריכה היומיומיים, באמצעות מותג הטריות שלה- אמזון פרש, ומוסיפה לו שירות של פיק אפ. סרביס שמאפשר ללקוחות להזמין את מה שהם צריכים און ליין ולאסוף אותו אחרי- 15 דקות מהדרייב אין הקרוב אליהם. החברה מפעילה את היזמות כבטא טסטינג בשני מיקומים בסיאטל, אשר כרגע פתוחים לעובדי אמזון בלבד אבל אמורים להיות ברולאאוט לקהל הרחב בקרוב.
מדובר באקסטנצ’ן של היכולות של אמזון, המגיע אחרי היוזמה האחרונה של החברה- Amazon Go, אבל שלא כמו החנות הפיזית, שירות הפיק אפ אינו רעיון חדש או חדשני לא בקקונספט ולא ביכולות הטכנולוגיות שלו. שירותים כאלו כבר קמו בעבר בחנויות של וואלמארט למשל.
אמזון מגדירה אזור צמיחה ומרחב בו היא מעמיקה את היכולות שלה בכל מיני צורות, וכשמתסכלים על התחזיות של נילסן שמדברים על כך שעד 2025- צרכנים יסיטו יותר מ-100 מיליארד דולר לצרכנות באון ליין בכל מה שקשור למוצרי צריכה יומיומים ומזון מבינים את הסיבה לגודל ההשקעה-Link.
עם מנוי הפריים של אמזון והסקייל של הפלטפורמה בכל מה שקשור לאיקומרס, אמזון בדרך כלל פועלת מתוך עמדה של כוח, אבל משמעותי להבין שדווקא במקרה הזה- הפוזישנינג שלה שונה, יש לה כמה חסרונות מובהקים שהיא צריכה להתמודד איתם על מנת שתוכל להצליח בקרב הזה מול תעשיית מוצרי הצריכה.
חסרון מובהק אחד הינו שמתחרות כמו וואלמרט כבר התחילו להתנסות במגדש של פיק אפ ממזמן, ואם אמזון באמת רוצה להיות תחרותית לגוף כמו וואלמרט כמו גם שחקניות אחרות שכבר עובדות במגרש זה, היא חייבת לפתוח מאות נקודות חלוקה על מנת שתוכל באמת לעמוד מאחורי הרעיון.
מבלי שיהיו לה מקומות פיזים בהם היא יכולה לייצר תשתית יציבה של השירות אין לה באמת סיכוי מול שחקניות האוף ליין. בנקודה הזו לשחקניות המסורתיות יש יתרון גדול שכן לא כל הצרכנים רוצים לקנות און ליין, ויש להרבה קונים עדיין מחסומים מקניה דיגיטלית, אם שחקניות מסורתיות- גם בישראל רוצות ליצור תחרות הן יכולות להשתמש בכוח הפיזי שיש להן בשביל לבנות שירותים שתואמים למגוון של צרכים וצרכנים שונים- ולהנכיח את השירותים כסט אפ מבדל שעוזר לבלוט בסביבת התחרות.